רש"י על יומא נ״ה

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 כמנגדנא - כמכה ברצועה שמתחיל מן הכתפים ומכה והולך למטה:
2 אינו מזה על הכפורת - על גגה אלא כנגד עוביה ולא היו דמים נוגעין בה:
3 כשהוא מזה - אחת למעלה מצדד גב ידו למטה ומזה כלפי למעלה וכשהוא מזה השבע למטה מצדד ידו למעלה ומזה למול פניו אחת גבוהה ואחת בנמוך הימנה וכולן נופלות לארץ:
4 מנא הני מילי - דאינו מזה על הכפורת אותן שתים אחת של מעלה בפר ואחת של מעלה בשעיר על גג הכפורת ממש:
5 לא יאמר למטה בשעיר - לא יאמר ולפני הכפורת דהיינו למטה דשעיר דכתיב ביה והזה אותו על הכפורת ולפני הכפורת דלא צריך דסוף סוף גמר ממטה דפר שהרי לא פירש בו כמה הזאות וילפינן ליה לקמן ממטה דפר דכתיב ביה ולפני הכפורת יזה שבע פעמים וכיון דסוף סוף גמר מיניה לישתוק קרא מיניה וליגמרה לכולה מילתא דמטה דשעיר ממטה דפר דאיתקוש להדדי דכתיב ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר דבשלמא למעלה דידיה איצטריך דמפורש בו אחת דכתיב והזה אותו על הכפורת ואותו חדא משמע ובמעלה דפר לא פירש אחת:
6 למה נאמר - למטה דשעיר לאקושי ליה מעלה דשעיר ולומר על הכפורת כלפני הכפורת מה לפני דלאו ממש נוגע בכפורת דהא לפני על הארץ משמע אף על דלא ממש נוגע בכפורת אלא לענין שיהא מצדד ידו למטה:
7 אדרבה לא יאמר למעלה בפר דלא צריך - דסוף סוף גמר לקמן ממעלה דשעיר שפירש בו אחת:
8 למה נאמר לאקושי - לפני דפר לעל דפר שהמופנה בא ללמד:
9 מה על על ממש - דהא על פני הכפורת כתיב אף לפני על ממש שיהו דמים נוגעים בעביה של כפורת:
10 אי אמרת בשלמא למטה דשעיר לאקושי - כדאמרן למעלה דפר דקשיא לך לא יאמר מיבעי ליה לכדתניא וכו':
11 למדנו למעלה בשעיר אחת - דאותו חדא משמע:
12 שאין תלמוד לומר וכו' - שהרי אף כאן פורש והזה ועל ולפני:
13 מר כי אתריה וכו' - באתריה דרבי מאיר מונין מנין כלל תחילה ואחר כך פרט כגון עשרים ואחת עשרים ושתים ובאתריה דרבי יהודה פרט תחילה שתים ועשרים שלש ועשרים:
14 שלא יטעה - שיהא לו שהות בנתיים לתת לבו למנין שלא יטעה:
15 לימד על הזאה וכו' - וכתיבא חוקה לעיכובא:
16 לא היו שופרות לקיני חובה - שופר לתת לתוכו מעות מי שעליו קן חובה של זב וזבה ויולדת או מטמא מקדש כשם שהיו שופרות לקן נדבה כדתניא לקמן בשמעתין והכהנים לוקחין במעות קינין ומקריבין אותן:
17 מפני תערובת חובה בנדבה - שמא יתחלף שופר בשופר ויקריב ממעות שופר החובה נדבה או משל נדבה חובה ותיפסל שהחובה אחת לחטאת ואחת לעולה והנדבה כולן עולות ואין מעשה עולה ומעשה חטאת שוין:
18 לית ליה כתיבה - אין סומכין על כך דזמנין דלאו אדעתיה לעיוני בכתבא:
19 משום דמחלפי - אי עביד תרי מניח מזרק השעיר על זה ושל פר על זה וכשבא לקחת את דם הפר פעמים שנתחלף לו ונוטל את של שעיר הלכך כי ליכא אלא חד לא מנח האי עד דשקיל האי ונמצאו העבודות כסדרן של שעיר אחר פר בפנים ושל פר אחריה בהיכל ואחר כך של שעיר:
20 תקלין חדתין - על האחד תקלין עתיקין על השני קינין על השלישי גוזלי עולה על הרביעי עצים על החמישי לבונה על הששי זהב לכפורת על השביעי וששה היה כתוב עליהן נדבה:
21 וששה לנדבה - לקיץ המזבח לתת לתוכן מעות שלוקחין מכל הרועות של מותר אשמות וחטאת ששנינו בהן ירעה וימכר ויפלו דמיו לנדבה ובפרק בתרא דמנחות דף קז: ששה שופרות כנגד ששה בתי אבות שבכל משמר ומשמר וכל אחד ואחד מכיר את של יומו ואם היה מזבח בטל ביומו שאין איש מביא קרבנות לוקחין בני בית אב מעות שופר שלהן ולוקחין מהן עולות והוא קיץ המזבח שמע מינה מיהת דר' יהודה אית ליה כתיבה דקתני והיה כתוב עליהן:
22 תקלין חדתין אלו שקלים של כל שנה ושנה - מי שעליו להביא שקלי שנה זו שלא הביאן באדר מביאן כל שעה שירצה ונותנם בשופר של תקלין חדתין והגזברים נותנים אותן בלשכה ותורמין מהם שלש הקופות בפרוס הפסח ובפרוס העצרת ובפרוס החג:
23 ישקול לשנה הבאה - ונותנן לשופר של תקלין עתיקין והגזברין נותנים אותן לשירי לשכה של אשתקד שמהן בונים חומת העיר ומגדלותיה כדתנן בשקלים פ"ד משנה ב:
24 קינין הן תורין - ממעות שבו אין לוקחין אלא תורין:
25 כולן עולות - ר' יהודה לטעמיה דאמר לא היו שופרות לקיני חובה ועצים ולבונה וזהב לכפורת מפרש במס' שקלים פ"ו מ"ו המתנדב עצים נותן מעות לאותו שופר ולא יפחות משני גזירין והמתנדב לבונה מביא מעות ונותן לתוך שופר לבונה ולוקחים מהן לבונה ומקטירין אותן נדבה על המזבח החיצון זהב לכפורת המתנדב זהב נותן מעות לתוך שופר ולוקחין מהן זהב לכלי שרת והן המזרקות הקרויין כפורי זהב בעזרא ודברי הימים א כח:
26 גזירה משום חטאת שמתו בעליה - שמא מת אחד מן הבעלים שנתנו מעות בשופר וכיון דיש בהן חטאות הוה להו מעות חטאת שמתו בעליה והן הולכות לים המלח ונמצאו מעורבות עם הכשרות ופוסלות אותן והיינו מפני התערובות:
27 שמתו בעליה ודאי - שאנו יודעין בו שמת משנתן מעות לשופר ועדיין לא קרבן:
28 ונברור ארבע זוזי - דמי החטאת וזוזי פשיטי קאמר זוזי מדינה שיש ח' מהן בזוזי צורי והן דמי פרידה אחת דתנן עמדו קינין בו ביום ברבעתים כריתות ח. והרובע הוא חצי דינר צורי שהוא ארבעה זוזי מדינה:
29 לית ליה ברירה - לא סמכינן אברירה למשרי איסורא:
30 הלוקח יין מבין הכותיים - קודם שגזרו עליהם ואין לו כלים להפריש לתוכן תרומות ומעשרות:
31 הרי הן תרומה - בתוכו: